צריך לדעת להפסיד בכבוד, והעונש שלי הוא מה שאתם קוראים עכשיו.
אני לא סתם שונא קטשופ, אני בז לו. קטשופ גונב את ההצגה והופך כל דבר ל…קטשופ. הוא הטרול של האוכל, זומבי של טעמים. נוכל השניצל. הפוטין שמספח מאכלים על מפת השולחן. בעל כח העל הנבזי – להיות רע בכל. מתוק מדי, חמוץ מדי, תעשייתי מדי. פתרון פחדני למי שלא מתמודד עם אוכל טעים.
קטשופ משטח בברוטליות את כל הטעמים תחת מעטה סוכר מבחיל. אין לו כבוד לאוכל, לעידון, לבישול. מבחינתי קטשופ הוא זלזול במזון ובמי שהכין אותו.
אני יודע כמה הדיעה שלי לא פופולרית, ולצערי לא חשבתי פעמיים לפני שתליתי בה את גורלי. איזו טעות.
לא מזמן עז תלם העלה סטורי של שניצל וקטשופ. ניסיתי להציל את הנפש התועה שלו, אבל הוא התעקש, “זה טעים”. דברי כפירה. בלהט הרגע הצעתי לעז להעלות סקר בסטורי ולראות מה העם חושב, ואני מודה שנתתי יותר מדי קרדיט לגולשים שהצביעו נגד ההגיון הבריא והציבו את קטשופ וטעים באותו משפט. כמה לא מקצועי מצדכם.
הפסדתי בהתערבות הזו, לא בכבוד, ואני מלקק פצעים (זה לא דם, זה קטשופ). אבל הבטחות צריך לקיים.
ומה העונש שלי אתם שואלים? הוא אכזרי במיוחד, להעלות מתכון לקטשופ, המאכל היחיד ששנוא עלי. הייתי יהיר ורברבן, ועכשיו צריך לשלם על זה.
אני מתחיל מהסוף – אחרי שטעמתי את הקטשופ הביתי שהכנתי, חשבתי שוואלה, יכול להיות שטעיתי כל השנים? זה בסך הכל רוטב עגבניות מתובל. אבל באיי ביי טסטינג מול הקטשופ התעשייתי מהמקרר חזר לי הבטחון, יש הבדל!
בקיצור, אם אתם רוצים לדפוק לעצמכם את האוכל, עדיף עם קטשופ ביתי שאתם שולטים במינון הסוכר שבו. התוצאה פחות ריבתית-תעשייתית ומזכירה רוטב פיצה שהכינו תיכוניסטים בשיעור כלכלת בית. אני יכול לחיות עם זה. באופן כללי אני לא ממליץ לכם להכין קטשופ, לצרוך אותו או בכלל להמשיך לקרוא מהנקודה הזו. זה שהגעתם עד לפה כבר מעיד על רמת סדיזם של שני פסים.
מכאן והלאה מלכלכים את המטבח.
מה צריך
1 כף שמן (לא זית)
1 בצל בינוני, סגול או לבן
2 שיני שום
4-5 גרגירי פלפל אנגלי
קופסת רסק עגבניות קטנה
800 גר עגבניות מרוסקות (2 פחיות של 400 או אחת גדולה)
2 כפות שטוחות סוכר חום
חצי כפית מלח
רבע כוס חומץ תפוחים (או רגיל)
הכנה
פורסים את הבצל ומטגנים כ-10 דקות, במעט שמן במחבת גדולה. מערבבים כל הזמן כדי שלא ישרף.
כשהבצל משחים ומקבל את הטעם הקרמלי מוסיפים את השום והפלפל האנגלי.
ממשיכים לערבב עוד דקה או שתיים ומקפידים קצת יותר, השום נשרף בקלות.
מוסיפים את רסק העגבניות, ומטגנים גם אותו חצי דקה כדי לחלץ טעמים קרמליים.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות.
ואת הסוכר.
הכמות שאני ממליץ עליה היא כף אחת או שתיים, לא יותר. בכף קטשופ מהסופר יש יותר סוכר מעוגיית שוקולד צ׳יפס, ואני מצפה מכם להיות יותר בוגרים מילדי קייטנה. שימו מעט, תמיד תוכלו להוסיף (אבל אל תעשו את זה כי גל)
מוסיפים את המלח והחומץ. הקיק הזה חשוב ואי אפשר להחליף אותו במיץ לימון.
מבשלים, ומבשלים ומבשלים. חצי שעה על אש קטנה תוך כדי ערבוב אגבי.
בסיום חלק מהמים יתאדו, זה בסדר, והטעמים יתרכזו ויתאחדו.
מעבירים למעבד מזון וטוחנים היטב. דקה שלמה שתסחט את כל הפאלפ.
מסננים. שלב חשוב שאי אפשר לדלג עליו. הסינון מרחיק את הקליפות והסיבים ששוברים את המבנה הנוזלי.
כנראה שתצטרכו לעזור לנוזלים לצאת ע״י בחישה ודחיפה בכף בתוך המסננת.
ברכותי, יש לכם קטשופ.
יש סיכוי גדול שהוא יהיה סמיך מדי, אז רק עכשיו לאחר הסינון אפשר לדלל בחזרה עם 1/4 כוס מים, קצת כל פעם. הקטשופ צריך להיות נוזלי יחסית, כזה שנשפך בקלות. הוא יהיה פחות מבריק מגירסת השטן כי יש בו פחות סוכר.
העבירו בזהירות אל בקבוק או צנצנת, ושמרו בקומפוסטר עד חודש.
לא חשבתם שאני אסתפק בלשלוח אתכם לרקוח קטשופ גן ויצ״ו, נכון? בואו נתבל את מעשה הכפירה הזה בקצת הגיון. עדיין לא משהו לצלם לאינטסגרם, אבל הרבה יותר ראוי למאכל אדם.
קטשופ שום – הוסיפו כפית גדושה שום גבישי. אין קשר לשום הטרי שמטגנים, הטעמים שונים מאד.
קטשופ פיצה – במילא אני הולך לגיהנום. קחו את השקיות המביכות האלו מדלת המקרר ותעשו איתן משהו מועיל. אחת או שתיים יהפכו את הקטשופ שלכם לממרח לזניה.
קטשופ מעושן – בלי קשר לכלום אתם צריכים תמצית עשן בבית. טיפות בודדות (רבע כפית) יוסיפו את אפקט המדורה לכל מאכל ותוכלו לספר לאורחים שהכנתם את זה בטאבון.
קטשופ עליבאבא – חופן תבלינים חמים: מקל קינמון, 2-3 ציפורן, 2-3 הל, כוכב אניס ופיסת ג׳ינג׳ר. בשלו עם הכל, שלפו לפני טחינה. קיבלתם קטשופ עמוק ומעניין יותר.
קטשופ חריף – צ׳ילי, סחוג, חריף מותסס, אפילו סרירצ׳ה. תוסיפו את הסטייה שלכם פנימה בשביל גירסת מבוגרים.
קטשופ קארי – גרמניה קוראת לו Currygewürzketchup, אני קורא לזה ״את על אנגלית״.
כפית אבקת קארי זה כל הטריק. רק להוסיף נקניקיה.
הכנתם קטשופ? תייגו את עז. אני לא רוצה לדעת מזה.
לגזור ולשמור
1 כף שמן (לא זית)
1 בצל בינוני, סגול או לבן
2 שיני שום
4-5 גרגירי פלפל אנגלי
קופסת רסק עגבניות קטנה
800 גר עגבניות מרוסקות (2 פחיות של 400 או אחת גדולה)
2 כפות סוכר חום
חצי כפית מלח
רבע כוס חומץ תפוחים (או רגיל)
הכנה
מטגנים בצל 10 דקות להשחמה, מוסיפים שום ופלפל אנגלי, מערבבים דקה או שתיים שהשום לא ישרף. מוסיפים רסק עגבניות, מטגנים גם אותו כמה שניות.
מוסיפים עגבניות מרוסקות, סוכר, חומץ ומלח.
מבשלים על אש קטנה, חצי שעה תוך ערבוב אגבי.
טוחנים היטב במעבד מזון ומסננים. אם צריך מדללים בעוד קצת מים.