דג בקראסט בננה מיובשת

חשבתם שהיא יבשושית? חשבתם שהיא מתוקה עד בחילה? חשבתם שזה הפרי המיובש הכי מוזר עלי אדמות? צדקתם!
אבל לא חשבתם לשלב אותה עם דג, נכון? האמת שגם אני לא, פשוט רציתי להכין קראסט וזה מה שהיה לי מתחת לאף. מהניסוי המוזר הזה נולד שילוב פלאי ממש, ולדעתי, ואני עומד מאחורי האמירה המפוצצת הזו, הוא אולי המתכון הכי טעים שהעלתי לבלוג. אני מתרגש מאד להציג אותו.

מה יש בדג הזה שעושה אותו מיוחד כל כך? לא עבודה מורכבת ולא רשימת מרכיבים מיוחדת, יש בו רק שילוב טעמים חדש ומפתיע, כזה שמעולם לא טעמתם.

בחודשיים האחרונים הכנתי אותו לשורת טועמים עם חוש טעם ביקורתי מחמיר, (בניהם אפרת ומאיה, וחלק מהצילומים בפוסט הזה שלהן. תודה גירלס!). המבט של כולם לאחר הטעימה אמר רק דבר אחד, סליחה, שני דברים – "יש עוד?", ו"אתה חייב להעלות את המתכון הזה לבלוג!" (סימן הקריאה במקור).
אז הנה הוא לפניכם, ותסלחו לי על כך שהפוסט נוטף מסופרלטיבים עצמיים, אני גאה בו מאד.

מה צריך
-
כמות לשתי מנות, תכפילו בהתאם
2 יחידות פילה דג לבן (איזה? נדבר על זה עוד מעט)
50 גרם בננה מיובשת
חצי כפית זרעי שומר
כף שטוחה קוקוס קלוי, גרוס או רצועות (אבל לא קוקוס לבן של פסח!)
חופן פטרוזיליה קטן
כפית חמאה
קורט מלח
-
כלים
סכין, קרש חיתוך, קערה קטנה, מחבת, תבנית, נייר אפייה
-

לעבודה!
לפני הכל, מחממים תנור ל200 מעלות. נחזור אליו עוד מעט.

מתחילים עם הקראסט
דג אפוי בקראסט הוא לא דבר חדש. הקראסט הוא שכבת פירורים גסה שנאפית עד פריכות ומוסיפה טקסטורה קראנצ'ית מפנקת לדג העדין. בדרך מכינים אותו מפירורי לחם או אגוזים, והפעם תתפוס את מקומם הבננה המיובשת. מה ששמעתם.

נעבור בזריזות על המרכיבים שלו

את הבננה היבשה לא צריך להציג. היא הבסיס לתערובת ואותה קוצצים לפירורים קטנים.

לזרעי שומר יש טעם אניסי עדין ומסתורי. קונים אותם בחנויות תבלינים וצריך כמות קטנה מהם כדי להכניס אביביות לכל תבשיל. למתכון הזה משתמשים בהם כמו שהם, בלי קלייה או הכנה. פשוט קוצצים דק מאד. אל תוותרו עליהם בשום אופן!

קוקוס קלוי מגיע בשתי גרסאות – רצועות או פירורים ושניהם טובים למתכון. אסור להתבלבל ולהחליף אותו בקוקוס הטחון הלבן שיש לו טעם של פסח ומרקם של קלקר (או להפך). חפשו אותו בחנויות פיצוחים ותבלינים ותאמצו לעצמכם חבר חדש.
תשתדלו למצוא את הרצועות שהן טעימות ופריכות יותר, ואז קצצו אותן דק, אם יש לכם את גירסת הפירורים הקלויים תשאירו אותם כמו שהם.

פטרוזיליה – שטופה ויבשה, אבל יבשה לגמרי, טוטאלית, בלי טיפת מים אחת. כשקוצצים פטרוזיליה רטובה זה הופך למושי, כשקוצצים על יבש היא יוצאת פירורית ונפלאה.
ככה אני מייבש אותה- מניח את הפטרוזיליה בקערה גדולה עם מים ל-10 דקות כדי שהחול יתנתק ממנה וישקע. את הפטרוזיליה מרימים בעדינות ומוציאים מהקערה ולא שופכים אותה למסננת עם המים אחרת החול יתערבב שוב וידבק אליה. מנערים, עוטפים בנייר מגבת צמוד (לא לפחד למעוך) ומשאירים בצד חצי שעה עד שהוא סופג ממנה את כל שאריות המים. כן, קצת טרחני, אבל עובד נהדר.
את הפטרוזיליה היבשה קוצצים דק מאד.

מערבבים הכל
יש לנו הרבה דברים קצוצים, הגיע הזמן לחבר בניהם. שופכים לקערה את פירורי הבננה, זרעי השומר, הקוקוס הקלוי, והפטרוזיליה ומוסיפים אליהם את קוביית החמאה.

דוחפים ידיים פנימה ובלי להתבייש מקווצ'צ'ים את הכל יחד לתערובת פירורית, שמנונית וריחנית. ממש כמו שעושים בצק קראמבל.

תוך דקה תקבלו פירורים ריחניים עטופים בחמאה. תערובת הקראסט מוכנה!
שוטפים ידיים וממשיכים הלאה.

עוברים לדג
בואו נדבר לרגע על הדג. זאת אומרת, אני אדבר, גם אתם יכולים לעשות את זה אבל זה יראה מוזר למי שיביט בכם מהצד.
אז איזה דג צריך? אנחנו מחפשים דג שיש לו בשר לבן, נייטרלי וחלבי. כל דג לבן שמתאים לצלייה בתנור יעבוד פה, ואם אתם לא בטוחים תשאלו את המוכר מה טרי ומתאים לאפייה קצרה. בקשו ממנו לפלט את הדג שבחרתם ותקבלו שתי חתיכות פילה נקיות ומוכנות לשימוש.

דניס, מוסר או לברק יתאימו במיוחד, אבל לא דגים לטיגון כמו סול או בקלה. הבשורה הטובה היא שניסיתי כמה פעמים גם עם פילה קפוא (מושט ב10 שקל ליחידה) והתוצאה היתה מעולה! זו בהחלט אופציה שקל למצוא. רק אל תקנו את המתובלים. כדאי שהפילה יהיה בעובי אחיד ורחב ככל האפשר כדי שתוכלו לערום עליו שכבה נדיבה מהקראסט הטעים הזה.

הכנה מקדימה – שוטפים את הדג היטב. לא משנה אם הוא קפוא או טרי, ואחרי השטיפה מייבשים בנייר מגבת לספיגת המים. משאירים מחוץ למקרר עד שיגיע לטמפרטורת החדר.

מחממים מחבת ומוסיפים אליה שמן זית, מחכים עד שגם הוא יהיה חם.

מניחים את הפילה עם צד העור כלפי מטה ולא נוגעים. זה צריך לעשות תסססס ולהתיז קצת, לא לדאוג.

ממליחים קלות את הצד העליון ולא הופכים!
אחרי 2 דקות הצד עם העור נעשה מוכן, אבל בשר הדג עוד נא.

את הדג הצרוב מעבירים אל תבנית עם נייר אפייה, ועם הידיים מסדרים עליו שכבה נדיבה של תערובת הפירורים. מהדקים טוב טוב והחמאה כבר תחזיק הכל יחד.

שולחים לתנור שחומם ל-200 מעלות, למשך 7 דקות בדיוק ועוד דקה אחת על גריל בחום הכי גבוה.

כשתוציאו את התבנית בשר הדג יהיה עסיסי ונפלא, ושכבת הקראסט שמעליו תהיה שחומה ופריכה. הריח שעולה ממנו פשוט מדהים.
אם לטעמכם השכבה העליונה לא קריספית מספיק, פשוט תחזירו לעוד דקה.

מגישים מיד!
הטעם הכולל מפתיע במתיקות שנובעת מהבננה והקוקוס, והסיום המסתורי של זרעי השומר הופך את כל העסק הזה לחגיגה אקזוטית.
בתיאבון!

הכנתם? תראו לי!
צלמו, תעלו לאינסטגרם ותייגו את התמונה עם התג ptitimblog# כדי שאבוא להציץ!
באותה הזדמנות, בואו לעקוב אחרי התמונות שלי – ptitimblog@

———————–
לגזור ולשמור
———————–
מחממים תנור ל200 מעלות
מכינים את הקראסט – קוצצים את הבננה, הקוקוס, זרעי השומר והפטרוזיליה
מערבבים אותם בקערה ומוסיפים קוביית חמאה
מועכים עם הידיים לתערובת פירורית ושמנונית
שוטפים את הדג ומייבשים אותו
מחממים מחבת, מחממים בה שמן זית בשכבה דקה
מניחים את הפילה בשמן החם עם העור כלפי מטה, מטגנים 2 דקות ולא הופכים
ממליחים צד עליון
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ומסדרים עם הידיים את הפירורים מעל
אופים 7 דקות ועוד דקה בגריל
הדג צריך לצאת לבן ועסיסי והקראסט שחום מעט