אתם יושבים? אז תפסיקו לעשות את זה ורוצו מיד לקנות זרעי חמניה. זרקו אותם למעבד מזון וקיבלתם חמאת בוטנים מזן חדש – שמנונית כמו טחינה, מתקתקה כמו חלווה, צמיגית וממכרת בזכות אפקט מעושן מסתורי שאי אפשר לשים עליו את האצבע. וכן, זה טעים כל כך.
בצפון אמריקה קוראים לה sunButter, ומשווקים אותה על תקן תחליף ראוי לאלו שלא אוכלים בוטנים, אבל מבחינתי היא הדבר עצמו ולא שום סוג של פשרה. לא תאמינו כמה קל להכין אותה בבית, וכמה היא טעימה ודומה לחמאת הבוטנים הרגילה. והבונוס הברור – אם אלרגיים לבוטנים ורוצים להכין פאד-תאי, קינוחים מושחתים, מוקפצים, מרקים וכל מה שדורש את מה שאסור – צנצנת כזו מחזירה את החיים שלכם למסלול הרגיל. הנה באה השמש.
המתכון מתבסס על הגירסה הזו עם השינויים וההתאמות שלי.
מה צריך
-
חצי קילו גרעיני חמניה קלופים ללא מלח (10 שקלים)
כפית דבש/מייפל/אגבה
רבע כפית מלח
כפית שמן ניטרלי (קנולה/קוקוס) עבור המרקם, פרטים בהמשך
כלים
מעבד מזון, תבנית אפייה או מחבת גדולה, צנצנת קטנה
-
לעבודה
הזרעים טעימים כמו שהם (אני מוסיף בקביעות חופן לכל סלט ירקות), אבל לא תאמינו מה קצת חום יכול לעורר שם. הקלייה משחררת את השומן הטבעי שאצור בהם, מדגישה את הטעם האגוזי, מעניקה להם גוון שחום משגע והופכת את התוצאה הסופית לגמישה וקרמית. אל תדלגו על השלב הזה אחרת תקבלו משחה יציקתית בצבע של גפילטעפיש.
איך קולים?
בתנור – מפרזים על תבנית ואופים כ20 דקות על 120 מעלות.
במחבת -15 דקות על אש בינונית.
בשני המקרים שומרים על עירנות גבוהה ומערבבים מדי פעם כדי שלא ישרפו. אחר כך מניחים לזרעונים להתקרר לטמפרטורת החדר, ורק אז ממשיכים. בינתיים הבית יתמלא בריח של ארטישוק ירושלמי.
טוחנים
תהליך העיבוד אורך לפחות 10 דקות, תלוי בעוצמה של מעבד המזון. במהלכו הגרעינים משנים צורה ומרקם בהדרגתיות עד לתוצאה הסופית. התמונות הבאות מספרות את סיפורם במרווחים של של 2-3 דקות.
שלב 1 – פירורים
פולס אחד, והגרעינים הופכים לאבקת פיות ריחנית.
אם הפירורים נצמדים לדפנות והלהבים לא מגיעים אליהם, עצרו את המכשיר ושחררו אותם עם כף עץ (עץ בלבד). לאורך כל השלב הראשון התערובת תשאר פירורית ויבשה לגמרי.
שלב 2 – כדור
השומן פורץ לאיטו והתערובת הלחה נאספת לגוש בצק אחיד שמסתחרר ברישול.
עכשיו אפשר להוסיף את הדבש והמלח. הדבש יעזור לדלל מעט את התערובת ולהעביר אתכם לשלב הבא.
שלב 3 – דבק נגרים
מבנה הכדור נפרץ והמרק השומני משתלט על התערובת, הכדור מאבד את הנוקשות שלו והופך פתאום לממרח אחיד וגרגירי.
מפתה מאד להפסיק בשלב הזה, אבל אם תטעמו (תעשו את זה) תגלו שהתערובת לא חלקה ומרגישים בה את הפירורים הקטנים.
עדכון 28.10.2013 - בעקבות דיווחים על ״תקיעה״ בשלב הכדור. במתכונים רבים ברשת מוסיפים כפית שמן שהופכת את התוצאה לדלילה ורכה יותר. מהנסיונות שלי אין בו צורך כל עוד טוחנים 10 דקות רצופות, אבל אם התוצאה משחתית מדי לטעמם או שהשומן הטבעי לא פורץ מהכדור, תוסיפו שמן בזילוף עדין תוך כדי ערבול והוא יעזור להחליק את הבעייה.
הנה שני רפרנסים נהדרים – עם שמן זית, וחמאה מזוקקת.
שלב 4 ואחרון
ככל שיעבור הזמן, ובהתאם לעוצמת מעבד המזון, יעלמו הגרגירים הקטנים והתערובת תהפוך למחית אחידה, דחוסה ושמנונית. ממש כמו חמאת בוטנים.
טועמים ומשפרים תיבול – דבש או מלח לפי הצורך.
כשהמרקם והטעם משביעים רצון עוצרים ומעבירים לצנצנת או כל כלי אטום אחר ושומרים במקרר.
הייתי רוצה לספר לכם כמה זמן זה מחזיק מעמד, אבל אני מחסל אותם מהר מדי.
מה עושים עם זה? מורחים על לחם, על חלה, בגט או טוסט, אפילו על צנים. אפשר גם בחצי פיתה, או לחמניה. גם סתם כך בסנדוויץ, או פשוט בין שתי פרוסות.
וגם מכינים ממנה גלידות, רוטב אלוהי לנודלס, קוביות פאדג׳, מרק דלעת. נו, בטח יש לכם פינטרסט, עולם שלם של מתכונים מחכה שם.
———————–
לגזור ולשמור
———————–
קולים את הגרעינים, במחבת על אש בינונית או כ20 דקות בתנור שכוון ל120 מעלות
מערבבים מדי פעם שלא ישרפו ומצננים לטמפרטורת החדר אם צריך
טוחננים כ10 דקות:
אם הלהבים לא מגיעים לכל התערובת, אפשר לעזור ולחלץ עם כף עץ
רק כשנוצר כדור מוסיפים את הדבש והמלח
טוחנים עד שמגיעים למרקם חלק ונעים שאין בו גרגירים, אם צריך מוסיפים כפית שמן
טועמים ומוסיפים עוד דבש או מלח אם צריך
מעבירים לצנצנת ומתפללים שאף אחד לא יגלה