סוכריות צנונית בדאשי

שני הורים יש לו למתכון הזה, אחד, מרק האודן היפני (לא להתבלבל עם אטריות אודון) שריח הביסלי-גריל שלו מלווה אותי עד היום. אפשר למצוא אותו בכל חנויות הנוחות ביפן ברגע שהחורף רק מציץ מהצד, כסיר מלבני גדול ליד הקופות ובתוכו אסופה של שיפודים, כופתאות דגים והפתעות נוספות. שולפים מהציר הריחני את אלו שאוהבים ומשלמים לפי משקל, עונג אמיתי.
מכל המרכיבים ליבי שמור לפלחי הדייקון העצומים שסופגים במשך שעות את טעמי הים ונשארים פריכים ורעננים שבא למות. הם באמת יודעים משהו שאנחנו עוד לא גילינו.

זו תמונה של פרוסת דייקון ענקית שצילמתי בטיול הראשון ליפן

מצד שני, מתכון של הילה אלפרט מהספר ״יש חיים בעיר התחתית״, הדליק אצלי נורה והזכיר שגם צנוניות אוהבות את החיבור הזה שבין הסויה והמתוק. מפה לשם הבנתי שאם זה עובד עם דייקון אין סיבה שלא יעבוד עם אחיותיו הורדרדות.
שני אלו דחפו אותי אל המטבח לייצר גירסה ביתית וזריזה של אותו דייקון ממכר עם דברים שקל להשיג בארץ. התוצאה היא צנוניות קטנות ומפוצצות בטעם שמחממות את הבטן והלב. נשנוש טעים או תוספת חמה לארוחה.

מה צריך
-
צרור צנוניות או פשוט שקית מהמקרר בסופר
שקית (כפית אחת) של אבקת דאשי
רבע כוס סויה
כף גדושה סוכר (ואם יש לכם אז 3 כפות מירין במקום)
ליטר מים
-

לעבודה
יותר פשוט ממה שאתם חושבים – קטמו לצנוניות את שורש הגבעול והזנב, תנו בסיר עם יתר המרכיבים. הביאו לרתיחה והמשיכו לבשל כחצי שעה עד שיתרככו.
צנוניות קטנות מהשקית בסופר יתבשלו מהר מאד. זר מהשדה צריך יותר זמן, היו קשובים לסיר.

כן, זה כל המתכון, וזה עד כדי כך פשוט. לא מתחברים לצד היפני? פשוט הוסיפו את הצנוניות אל סיר מרק אחר.

הישרפאנית הציעה להכניס לאותו סיר גם ביצים ואפילו אצות, והרי לכם חמין יפני.
עוד טיפ להגשה – בצל ירוק וחרדל. גם זה יפני.
וכן, ברור שזה יעבוד גם עם דייקון. אני מקבל אותו אורגני מחוות ח'ביזה, והוא כבר לא מרגיש זר ברוב השווקים וחנויות הירקות.
הטעמים והצבע מתעצמים אחרי יום יומיים במקרר, בתוך המרק. הצנוניות בשתי התמונות שלאחר הבישול הן בנות שלושה ימים.
טבעונים – החליפו את אבקת הדאשי באצת קומבו וחופן פטריות שיטאקה, ובשלו אותם מראש חצי שעה עם המים כדי שיפזרו טעם.
זהו, אין לי עוד משהו חכם להגיד.

לא קשור אבל טעים –
החבר'ה הטובים מפיינקוק השיקו משטח קסם להכנת פיצות ולחמים בתנור הביתי. הגעתי אליו עם הרים של סקפטיות כבעלים מרוצה של אבן שמוט, ואחרי נסיון אחד אימצתי חבר חדש במטבח.
הם הסבירו לי על גלי חום וטמפרטורות וכל מה ששמעתי היו קולות פצפוץ של בצק פריך ושלוליות גבינה מבעבעות. אז אני לא יודע להסביר איך זה עובד, אבל הקסם הזה מתרחש אצלי כל סוף שבוע והרגשתי שיהיה אגואיסטי מדי לשמור את זה לעצמי.

שורה תחתונה – פיצה עם קרסט היסטרי כמו של פיצריות וזמן הכנה של 5 דקות על השעון. לא זול בהשוואה לאבן (349 ש"ח), אבל שווה כל שקל. המלצה רותחת לכל חובב אפייה.